הערכה אנדוקרינית

בחינת המערכת האנדוקרינית כוללת שילוב של הערכה קלינית ובדיקות אבחון. מבחינה קלינית, נותני שירותי בריאות מעריכים סימנים גופניים של תפקוד לקוי של אנדוקרינית, כגון הגדלת בלוטת התריס, שינויים במדד מסת הגוף או סימנים למצבים כמו מחלת קושינג. בדיקות אבחון, כולל בדיקות דם להורמונים כמו הורמון מגרה בלוטת התריס, הורמון גדילה וקורטיזול, ממלאות תפקיד מכריע באישור האבחנה.

ההערכה של הפרעות אנדוקריניות כוללת בדרך כלל היסטוריה מפורטת של המטופל לזיהוי גורמי סיכון ותסמינים, בדיקה גופנית המתמקדת בסימנים של עודף או מחסור בהורמונים ובדיקות אבחון ספציפיות למדידת רמות ההורמונים ישירות. בדיקות דינמיות המעריכות את תגובת הבלוטות האנדוקריניות לגירוי או דיכוי עשויות לשמש גם בתנאים מסוימים.

כדאי לשקול לפנות לאנדוקרינולוג אם יש לך תסמינים המצביעים על הפרעה אנדוקרינית (כגון שינויים בלתי מוסברים במשקל, עייפות או מחזורי מחזור לא סדירים), אם אובחנת כחולה במצב אנדוקריני וזקוק לטיפול מיוחד (כמו סוכרת או מחלת בלוטת התריס), או אם הרופא הכללי שלך ממליץ להתייעץ בנושאים הורמונליים מורכבים.